רבנו יוסף חיים זצ"ל
רבנו יוסף חיים, הידוע בכינויו הבן איש חי
היה אחד מגדולי הרבנים והפוסקים של יהדות בבל במאה ה-19. הוא נולד בבגדאד, עיראק, בשנת 1835 (תקצ"ד) ונפטר ב-1909 (תרס"ט). יצירותיו בתחום ההלכה, המוסר והקבלה הפכו אותו לדמות מרכזית בעולם התורה וההלכה הספרדי.
ילדות ונעורים
רבנו יוסף חיים נולד למשפחת חכמים בולטת. אביו, רבי אליהו חיים, היה רב מכובד בבגדאד. מגיל צעיר, גילה כישרון יוצא דופן בלימוד התורה והשתלב בישיבת בית זילכה תחת הדרכתו של הרב עבדאללה סומך. כבר בגיל 14 החל ללמד תלמידים, וכבר אז שמו נודע כעילוי.
נישואין ומשפחה
בגיל 15, נישא לרבקה, בתו של הרב יהודה סומך, מנהיג רוחני בולט בבגדאד. לזוג נולדו ילדים רבים, והוא הקדיש זמן רב ללימוד תורה בביתו ולחינוך ילדיו בדרכי התורה והמצוות.
פעילות תורנית
הרב יוסף חיים מונה לרב ראשי בבגדאד בשנת 1859, לאחר פטירת אביו. הוא התפרסם בזכות דרשותיו המרשימות, תשובותיו ההלכתיות וכתביו הרבים. דרשותיו השבועיות בשבת בבוקר היו מושכות אלפי מאזינים.
הבן איש חי כתב ספרים רבים בנושאים הלכתיים, מוסריים וקבליים. ספרו המפורסם ביותר, "בן איש חי", הוא ספר הלכה מקיף הנותן הנחיות לכל ימות השנה לפי מנהגי יהודי בבל. הספר מחולק לשני חלקים: חלק א' לשנה א' וחלק ב' לשנה ב', ובו לומדים הלכות יחד עם מוסר ודברי אגדה. ספרים אחרים שלו כוללים את "רב פעלים" – סדרת שו"ת בארבעה כרכים, "עוד יוסף חי" ו-"בן יהוידע" – פירוש על אגדות התלמוד.
השקפת עולם ודרכי לימוד
הרב יוסף חיים שילב בלימודו ובהוראתו את לימוד ההלכה עם הקבלה. הוא התבסס רבות על תורת האר"י ורבי חיים ויטאל, והשפעתו על עולם הקבלה הספרדי הייתה ניכרת. הוא ראה חשיבות רבה בשילוב בין לימוד התורה לעשיית מצוות ובתיקון המידות האישיות.
השפעה ומורשת
הרב יוסף חיים היה מורה דרך לרבנים ופוסקים רבים במזרח התיכון ובעולם היהודי בכלל. דרשותיו, ספריו ופסיקותיו ממשיכים להיות נלמדים ומשמשים כמקורות מרכזיים עד היום. במאה ה-20 ולאחריה, רבים מהפוסקים הספרדים, כולל הרב עובדיה יוסף, שאבו השראה מפסיקותיו ומכתביו.
פטירה והנצחה
רבנו יוסף חיים נפטר ב-30 באוגוסט 1909 (יג' באלול תרס"ט) ונקבר בבגדאד. זכרו ומורשתו נשמרים בקרב הקהילה היהודית הספרדית ברחבי העולם, ורבים פוקדים את קברו ביום פטירתו לציון זכרו וללמוד מתורתו.
סיכום
רבנו יוסף חיים הבן איש חי היה מגדולי הרבנים של יהדות בבל והשפעתו חורגת מעבר לגבולות עיראק אל כלל עולם התורה הספרדי והיהודי. יצירותיו ופסקיו ממשיכים להוות מקור ידע והשראה ללומדי התורה, והוא נחשב לאחד מגדולי הפוסקים והמורים של דורו .